15.07
גאווה
במשך אלפי שנים נהגנו לדרוש יותר ממנת חלקנו בביטחון, ביוקרה ובתחום הרומנטי. כאשר נדמה היה שהצלחנו, שתינו כדי לחלום חלומות גדולים עוד יותר. כאשר היינו מתוסכלים, ואפילו חלקית, שתינו כדי להשיג שכחה. מעולם לא היה די מהדברים שחשבנו שאנו רוצים.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 71
שוב ושוב ניגשתי אל הצעד השביעי, רק כדי לסגת ולהתארגן מחדש. דבר-מה היה חסר והשפעתו של הצעד חמקה ממני. על מה פסחתי? על מילה אחת, שקראתי אך התעלמתי ממנה, הנמצאת ביסוד הצעדים כולם, למעשה בבסיס תכנית אלכוהוליסטים אנונימיים כולה - אותה מילה היא "בענווה". הבנתי את חסרונותיי: שוב ושוב דחיתי מטלות; התרגזתי בקלות; חשתי יותר מדי רחמים עצמיים וחשבתי לעצמי - למה אני? ואז נזכרתי: ״גאווה באה לפני נפילה״, וסילקתי את הגאווה מחיי.