7.07
...ומרפים ממנו
...בראש ובראשונה פחד שנאבד דבר-מה שכבר היה ברשותנו, או שניכשל בהשגת דבר שדרשנו. היות שחיינו התבססו על דרישות שלא באו על סיפוקן, היינו במצב מתמיד של חוסר שקט ותסכול. לפיכך לא עמדנו להשיג שלווה, אלא אם עלה בידינו למצוא דרך להקטין דרישות אלה. ההבדל בין דרישה לבין בקשה פשוטה מובן לכול.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ' 76
ביכולתי להגיע לשלווה רק כשאני מרפה מציפיותיי. כשאני לכוד במחשבות על מה שאני רוצה ועל מה שמגיע לי, אני שרוי בפחד או בציפייה להוטה, והדבר אינו תורם לפיכחון רגשי. עליי להיכנע - שוב ושוב - למציאות היותי תלוי באלוהים, כי אז אני מוצא שלווה, אסירות תודה וביטחון רוחני.